#THE UNBOUND BIBLE (www.unboundbible.org) #name Hebrew: Modern #filetype Unmapped-BCV #copyright #abbreviation #language hbr #note #columns orig_book_index orig_chapter orig_verse text 01O 1 1 בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ׃ 01O 1 2 והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים׃ 01O 1 3 ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור׃ 01O 1 4 וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׃ 01O 1 5 ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד׃ 01O 1 6 ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים׃ 01O 1 7 ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן׃ 01O 1 8 ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני׃ 01O 1 9 ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן׃ 01O 1 10 ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב׃ 01O 1 11 ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן׃ 01O 1 12 ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב׃ 01O 1 13 ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי׃ 01O 1 14 ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים׃ 01O 1 15 והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן׃ 01O 1 16 ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים׃ 01O 1 17 ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ׃ 01O 1 18 ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב׃ 01O 1 19 ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי׃ 01O 1 20 ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים׃ 01O 1 21 ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב׃ 01O 1 22 ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ׃ 01O 1 23 ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי׃ 01O 1 24 ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן׃ 01O 1 25 ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב׃ 01O 1 26 ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ׃ 01O 1 27 ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם׃ 01O 1 28 ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ׃ 01O 1 29 ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה׃ 01O 1 30 ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן׃ 01O 1 31 וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי׃ 01O 2 1 ויכלו השמים והארץ וכל צבאם׃ 01O 2 2 ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה׃ 01O 2 3 ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות׃ 01O 2 4 אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃ 01O 2 5 וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃ 01O 2 6 ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃ 01O 2 7 וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃ 01O 2 8 ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃ 01O 2 9 ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃ 01O 2 10 ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃ 01O 2 11 שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב׃ 01O 2 12 וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃ 01O 2 13 ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש׃ 01O 2 14 ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃ 01O 2 15 ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה׃ 01O 2 16 ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל׃ 01O 2 17 ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃ 01O 2 18 ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו׃ 01O 2 19 ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו׃ 01O 2 20 ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו׃ 01O 2 21 ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃ 01O 2 22 ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם׃ 01O 2 23 ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת׃ 01O 2 24 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃ 01O 2 25 ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃ 01O 3 1 והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃ 01O 3 2 ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל׃ 01O 3 3 ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון׃ 01O 3 4 ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון׃ 01O 3 5 כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע׃ 01O 3 6 ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל׃ 01O 3 7 ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת׃ 01O 3 8 וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן׃ 01O 3 9 ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה׃ 01O 3 10 ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא׃ 01O 3 11 ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת׃ 01O 3 12 ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל׃ 01O 3 13 ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל׃ 01O 3 14 ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך׃ 01O 3 15 ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב׃ 01O 3 16 אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך׃ 01O 3 17 ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך׃ 01O 3 18 וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה׃ 01O 3 19 בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב׃ 01O 3 20 ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי׃ 01O 3 21 ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם׃ 01O 3 22 ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם׃ 01O 3 23 וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם׃ 01O 3 24 ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים׃ 01O 4 1 והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה׃ 01O 4 2 ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה׃ 01O 4 3 ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה׃ 01O 4 4 והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו׃ 01O 4 5 ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו׃ 01O 4 6 ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך׃ 01O 4 7 הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו׃ 01O 4 8 ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו׃ 01O 4 9 ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי׃ 01O 4 10 ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה׃ 01O 4 11 ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך׃ 01O 4 12 כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ׃ 01O 4 13 ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא׃ 01O 4 14 הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני׃ 01O 4 15 ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו׃ 01O 4 16 ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן׃ 01O 4 17 וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך׃ 01O 4 18 ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך׃ 01O 4 19 ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה׃ 01O 4 20 ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה׃ 01O 4 21 ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב׃ 01O 4 22 וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה׃ 01O 4 23 ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי׃ 01O 4 24 כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה׃ 01O 4 25 וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין׃ 01O 4 26 ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה׃ 01O 5 1 זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו׃ 01O 5 2 זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם׃ 01O 5 3 ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת׃ 01O 5 4 ויהיו ימי אדם אחרי הולידו את שת שמנה מאת שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 5 5 ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת׃ 01O 5 6 ויחי שת חמש שנים ומאת שנה ויולד את אנוש׃ 01O 5 7 ויחי שת אחרי הולידו את אנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 5 8 ויהיו כל ימי שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת׃ 01O 5 9 ויחי אנוש תשעים שנה ויולד את קינן׃ 01O 5 10 ויחי אנוש אחרי הולידו את קינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 5 11 ויהיו כל ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת׃ 01O 5 12 ויחי קינן שבעים שנה ויולד את מהללאל׃ 01O 5 13 ויחי קינן אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 5 14 ויהיו כל ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת׃ 01O 5 15 ויחי מהללאל חמש שנים וששים שנה ויולד את ירד׃ 01O 5 16 ויחי מהללאל אחרי הולידו את ירד שלשים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 5 17 ויהיו כל ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת׃ 01O 5 18 ויחי ירד שתים וששים שנה ומאת שנה ויולד את חנוך׃ 01O 5 19 ויחי ירד אחרי הולידו את חנוך שמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 5 20 ויהיו כל ימי ירד שתים וששים שנה ותשע מאות שנה וימת׃ 01O 5 21 ויחי חנוך חמש וששים שנה ויולד את מתושלח׃ 01O 5 22 ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 5 23 ויהי כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה׃ 01O 5 24 ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים׃ 01O 5 25 ויחי מתושלח שבע ושמנים שנה ומאת שנה ויולד את למך׃ 01O 5 26 ויחי מתושלח אחרי הולידו את למך שתים ושמונים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 5 27 ויהיו כל ימי מתושלח תשע וששים שנה ותשע מאות שנה וימת׃ 01O 5 28 ויחי למך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בן׃ 01O 5 29 ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה יהוה׃ 01O 5 30 ויחי למך אחרי הולידו את נח חמש ותשעים שנה וחמש מאת שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 5 31 ויהי כל ימי למך שבע ושבעים שנה ושבע מאות שנה וימת׃ 01O 5 32 ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת׃ 01O 6 1 ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם׃ 01O 6 2 ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו׃ 01O 6 3 ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה׃ 01O 6 4 הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם׃ 01O 6 5 וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום׃ 01O 6 6 וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו׃ 01O 6 7 ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם׃ 01O 6 8 ונח מצא חן בעיני יהוה׃ 01O 6 9 אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח׃ 01O 6 10 ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת׃ 01O 6 11 ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס׃ 01O 6 12 וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ׃ 01O 6 13 ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ׃ 01O 6 14 עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר׃ 01O 6 15 וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה׃ 01O 6 16 צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה׃ 01O 6 17 ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע׃ 01O 6 18 והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך׃ 01O 6 19 ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו׃ 01O 6 20 מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות׃ 01O 6 21 ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה׃ 01O 6 22 ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה׃ 01O 7 1 ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה׃ 01O 7 2 מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו׃ 01O 7 3 גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ׃ 01O 7 4 כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה׃ 01O 7 5 ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה׃ 01O 7 6 ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ׃ 01O 7 7 ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול׃ 01O 7 8 מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף וכל אשר רמש על האדמה׃ 01O 7 9 שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את נח׃ 01O 7 10 ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ׃ 01O 7 11 בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו׃ 01O 7 12 ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה׃ 01O 7 13 בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה׃ 01O 7 14 המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל כנף׃ 01O 7 15 ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים׃ 01O 7 16 והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו׃ 01O 7 17 ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ׃ 01O 7 18 ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים׃ 01O 7 19 והמים גברו מאד מאד על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים׃ 01O 7 20 חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים׃ 01O 7 21 ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ וכל האדם׃ 01O 7 22 כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו׃ 01O 7 23 וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה׃ 01O 7 24 ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום׃ 01O 8 1 ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים׃ 01O 8 2 ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים׃ 01O 8 3 וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום׃ 01O 8 4 ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט׃ 01O 8 5 והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים׃ 01O 8 6 ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה׃ 01O 8 7 וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ׃ 01O 8 8 וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה׃ 01O 8 9 ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה׃ 01O 8 10 ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה׃ 01O 8 11 ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ׃ 01O 8 12 וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד׃ 01O 8 13 ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה׃ 01O 8 14 ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ׃ 01O 8 15 וידבר אלהים אל נח לאמר׃ 01O 8 16 צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך׃ 01O 8 17 כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ׃ 01O 8 18 ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו׃ 01O 8 19 כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה׃ 01O 8 20 ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח׃ 01O 8 21 וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׃ 01O 8 22 עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו׃ 01O 9 1 ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ׃ 01O 9 2 ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו׃ 01O 9 3 כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל׃ 01O 9 4 אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו׃ 01O 9 5 ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם׃ 01O 9 6 שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם׃ 01O 9 7 ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה׃ 01O 9 8 ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר׃ 01O 9 9 ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם׃ 01O 9 10 ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ׃ 01O 9 11 והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ׃ 01O 9 12 ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם׃ 01O 9 13 את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ׃ 01O 9 14 והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן׃ 01O 9 15 וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר׃ 01O 9 16 והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ׃ 01O 9 17 ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ׃ 01O 9 18 ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען׃ 01O 9 19 שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ׃ 01O 9 20 ויחל נח איש האדמה ויטע כרם׃ 01O 9 21 וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה׃ 01O 9 22 וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ׃ 01O 9 23 ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו׃ 01O 9 24 וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן׃ 01O 9 25 ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו׃ 01O 9 26 ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו׃ 01O 9 27 יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו׃ 01O 9 28 ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה׃ 01O 9 29 ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת׃ 01O 10 1 ואלה תולדת בני נח שם חם ויפת ויולדו להם בנים אחר המבול׃ 01O 10 2 בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס׃ 01O 10 3 ובני גמר אשכנז וריפת ותגרמה׃ 01O 10 4 ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודדנים׃ 01O 10 5 מאלה נפרדו איי הגוים בארצתם איש ללשנו למשפחתם בגויהם׃ 01O 10 6 ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען׃ 01O 10 7 ובני כוש סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדן׃ 01O 10 8 וכוש ילד את נמרד הוא החל להיות גבר בארץ׃ 01O 10 9 הוא היה גבר ציד לפני יהוה על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה׃ 01O 10 10 ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער׃ 01O 10 11 מן הארץ ההוא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח׃ 01O 10 12 ואת רסן בין נינוה ובין כלח הוא העיר הגדלה׃ 01O 10 13 ומצרים ילד את לודים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתחים׃ 01O 10 14 ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים׃ 01O 10 15 וכנען ילד את צידן בכרו ואת חת׃ 01O 10 16 ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי׃ 01O 10 17 ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני׃ 01O 10 18 ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני׃ 01O 10 19 ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים עד לשע׃ 01O 10 20 אלה בני חם למשפחתם ללשנתם בארצתם בגויהם׃ 01O 10 21 ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול׃ 01O 10 22 בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם׃ 01O 10 23 ובני ארם עוץ וחול וגתר ומש׃ 01O 10 24 וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר׃ 01O 10 25 ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן׃ 01O 10 26 ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח׃ 01O 10 27 ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה׃ 01O 10 28 ואת עובל ואת אבימאל ואת שבא׃ 01O 10 29 ואת אופר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן׃ 01O 10 30 ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם׃ 01O 10 31 אלה בני שם למשפחתם ללשנתם בארצתם לגויהם׃ 01O 10 32 אלה משפחת בני נח לתולדתם בגויהם ומאלה נפרדו הגוים בארץ אחר המבול׃ 01O 11 1 ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים׃ 01O 11 2 ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם׃ 01O 11 3 ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר׃ 01O 11 4 ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ׃ 01O 11 5 וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם׃ 01O 11 6 ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות׃ 01O 11 7 הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו׃ 01O 11 8 ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנת העיר׃ 01O 11 9 על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ׃ 01O 11 10 אלה תולדת שם שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול׃ 01O 11 11 ויחי שם אחרי הולידו את ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 11 12 וארפכשד חי חמש ושלשים שנה ויולד את שלח׃ 01O 11 13 ויחי ארפכשד אחרי הולידו את שלח שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 11 14 ושלח חי שלשים שנה ויולד את עבר׃ 01O 11 15 ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 11 16 ויחי עבר ארבע ושלשים שנה ויולד את פלג׃ 01O 11 17 ויחי עבר אחרי הולידו את פלג שלשים שנה וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 11 18 ויחי פלג שלשים שנה ויולד את רעו׃ 01O 11 19 ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 11 20 ויחי רעו שתים ושלשים שנה ויולד את שרוג׃ 01O 11 21 ויחי רעו אחרי הולידו את שרוג שבע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 11 22 ויחי שרוג שלשים שנה ויולד את נחור׃ 01O 11 23 ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור מאתים שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 11 24 ויחי נחור תשע ועשרים שנה ויולד את תרח׃ 01O 11 25 ויחי נחור אחרי הולידו את תרח תשע עשרה שנה ומאת שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 11 26 ויחי תרח שבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת הרן׃ 01O 11 27 ואלה תולדת תרח תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט׃ 01O 11 28 וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים׃ 01O 11 29 ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה׃ 01O 11 30 ותהי שרי עקרה אין לה ולד׃ 01O 11 31 ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם׃ 01O 11 32 ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן׃ 01O 12 1 ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך׃ 01O 12 2 ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה׃ 01O 12 3 ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה׃ 01O 12 4 וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן׃ 01O 12 5 ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען׃ 01O 12 6 ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ׃ 01O 12 7 וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו׃ 01O 12 8 ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה׃ 01O 12 9 ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה׃ 01O 12 10 ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ׃ 01O 12 11 ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את׃ 01O 12 12 והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו׃ 01O 12 13 אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך׃ 01O 12 14 ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד׃ 01O 12 15 ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה׃ 01O 12 16 ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים׃ 01O 12 17 וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם׃ 01O 12 18 ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא׃ 01O 12 19 למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך׃ 01O 12 20 ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו׃ 01O 13 1 ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה׃ 01O 13 2 ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב׃ 01O 13 3 וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה בין בית אל ובין העי׃ 01O 13 4 אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה׃ 01O 13 5 וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים׃ 01O 13 6 ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו׃ 01O 13 7 ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ׃ 01O 13 8 ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני וביניך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו׃ 01O 13 9 הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה׃ 01O 13 10 וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער׃ 01O 13 11 ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו׃ 01O 13 12 אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם׃ 01O 13 13 ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד׃ 01O 13 14 ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה׃ 01O 13 15 כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם׃ 01O 13 16 ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה׃ 01O 13 17 קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה׃ 01O 13 18 ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה׃ 01O 14 1 ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים׃ 01O 14 2 עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים ומלך בלע היא צער׃ 01O 14 3 כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח׃ 01O 14 4 שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו׃ 01O 14 5 ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים׃ 01O 14 6 ואת החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המדבר׃ 01O 14 7 וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצן תמר׃ 01O 14 8 ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צביים ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים׃ 01O 14 9 את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את החמשה׃ 01O 14 10 ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה והנשארים הרה נסו׃ 01O 14 11 ויקחו את כל רכש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו׃ 01O 14 12 ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם׃ 01O 14 13 ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית אברם׃ 01O 14 14 וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן׃ 01O 14 15 ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק׃ 01O 14 16 וישב את כל הרכש וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם׃ 01O 14 17 ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדר לעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק שוה הוא עמק המלך׃ 01O 14 18 ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון׃ 01O 14 19 ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ׃ 01O 14 20 וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל׃ 01O 14 21 ויאמר מלך סדם אל אברם תן לי הנפש והרכש קח לך׃ 01O 14 22 ויאמר אברם אל מלך סדם הרימתי ידי אל יהוה אל עליון קנה שמים וארץ׃ 01O 14 23 אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם׃ 01O 14 24 בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם׃ 01O 15 1 אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד׃ 01O 15 2 ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר׃ 01O 15 3 ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי׃ 01O 15 4 והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך׃ 01O 15 5 ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך׃ 01O 15 6 והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה׃ 01O 15 7 ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה׃ 01O 15 8 ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה׃ 01O 15 9 ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל׃ 01O 15 10 ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר׃ 01O 15 11 וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם׃ 01O 15 12 ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו׃ 01O 15 13 ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃ 01O 15 14 וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול׃ 01O 15 15 ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה׃ 01O 15 16 ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה׃ 01O 15 17 ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה׃ 01O 15 18 ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת׃ 01O 15 19 את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני׃ 01O 15 20 ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים׃ 01O 15 21 ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי׃ 01O 16 1 ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר׃ 01O 16 2 ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי׃ 01O 16 3 ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה׃ 01O 16 4 ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה׃ 01O 16 5 ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך׃ 01O 16 6 ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה׃ 01O 16 7 וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר על העין בדרך שור׃ 01O 16 8 ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת׃ 01O 16 9 ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה׃ 01O 16 10 ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרב׃ 01O 16 11 ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך׃ 01O 16 12 והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן׃ 01O 16 13 ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי׃ 01O 16 14 על כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין קדש ובין ברד׃ 01O 16 15 ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל׃ 01O 16 16 ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם׃ 01O 17 1 ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים׃ 01O 17 2 ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד׃ 01O 17 3 ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר׃ 01O 17 4 אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים׃ 01O 17 5 ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך׃ 01O 17 6 והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו׃ 01O 17 7 והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך׃ 01O 17 8 ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים׃ 01O 17 9 ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם׃ 01O 17 10 זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר׃ 01O 17 11 ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם׃ 01O 17 12 ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא׃ 01O 17 13 המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם׃ 01O 17 14 וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את בריתי הפר׃ 01O 17 15 ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה׃ 01O 17 16 וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו׃ 01O 17 17 ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד׃ 01O 17 18 ויאמר אברהם אל האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך׃ 01O 17 19 ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו׃ 01O 17 20 ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול׃ 01O 17 21 ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת׃ 01O 17 22 ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם׃ 01O 17 23 ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים׃ 01O 17 24 ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו׃ 01O 17 25 וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו׃ 01O 17 26 בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו׃ 01O 17 27 וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר נמלו אתו׃ 01O 18 1 וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום׃ 01O 18 2 וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה׃ 01O 18 3 ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך׃ 01O 18 4 יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ׃ 01O 18 5 ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת׃ 01O 18 6 וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות׃ 01O 18 7 ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו׃ 01O 18 8 ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו׃ 01O 18 9 ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל׃ 01O 18 10 ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו׃ 01O 18 11 ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים׃ 01O 18 12 ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן׃ 01O 18 13 ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי׃ 01O 18 14 היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן׃ 01O 18 15 ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת׃ 01O 18 16 ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם׃ 01O 18 17 ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה׃ 01O 18 18 ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ׃ 01O 18 19 כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו׃ 01O 18 20 ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד׃ 01O 18 21 ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה׃ 01O 18 22 ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה׃ 01O 18 23 ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע׃ 01O 18 24 אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה׃ 01O 18 25 חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט׃ 01O 18 26 ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם׃ 01O 18 27 ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר׃ 01O 18 28 אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה׃ 01O 18 29 ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים׃ 01O 18 30 ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים׃ 01O 18 31 ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים׃ 01O 18 32 ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה׃ 01O 18 33 וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו׃ 01O 19 1 ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה׃ 01O 19 2 ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין׃ 01O 19 3 ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו׃ 01O 19 4 טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה׃ 01O 19 5 ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם׃ 01O 19 6 ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו׃ 01O 19 7 ויאמר אל נא אחי תרעו׃ 01O 19 8 הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי׃ 01O 19 9 ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת׃ 01O 19 10 וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו׃ 01O 19 11 ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח׃ 01O 19 12 ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום׃ 01O 19 13 כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה׃ 01O 19 14 ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו׃ 01O 19 15 וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר׃ 01O 19 16 ויתמהמה ויחזקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר׃ 01O 19 17 ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה׃ 01O 19 18 ויאמר לוט אלהם אל נא אדני׃ 01O 19 19 הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי׃ 01O 19 20 הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי׃ 01O 19 21 ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת׃ 01O 19 22 מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער׃ 01O 19 23 השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה׃ 01O 19 24 ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים׃ 01O 19 25 ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה׃ 01O 19 26 ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח׃ 01O 19 27 וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה׃ 01O 19 28 וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן׃ 01O 19 29 ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט׃ 01O 19 30 ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו׃ 01O 19 31 ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ׃ 01O 19 32 לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע׃ 01O 19 33 ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה׃ 01O 19 34 ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע׃ 01O 19 35 ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה׃ 01O 19 36 ותהרין שתי בנות לוט מאביהן׃ 01O 19 37 ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום׃ 01O 19 38 והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום׃ 01O 20 1 ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר׃ 01O 20 2 ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה׃ 01O 20 3 ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת והוא בעלת בעל׃ 01O 20 4 ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם צדיק תהרג׃ 01O 20 5 הלא הוא אמר לי אחתי הוא והיא גם הוא אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת׃ 01O 20 6 ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי על כן לא נתתיך לנגע אליה׃ 01O 20 7 ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך׃ 01O 20 8 וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם וייראו האנשים מאד׃ 01O 20 9 ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי׃ 01O 20 10 ויאמר אבימלך אל אברהם מה ראית כי עשית את הדבר הזה׃ 01O 20 11 ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי׃ 01O 20 12 וגם אמנה אחתי בת אבי הוא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה׃ 01O 20 13 ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא׃ 01O 20 14 ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו׃ 01O 20 15 ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב׃ 01O 20 16 ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת׃ 01O 20 17 ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהתיו וילדו׃ 01O 20 18 כי עצר עצר יהוה בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם׃ 01O 21 1 ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃ 01O 21 2 ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים׃ 01O 21 3 ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק׃ 01O 21 4 וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃ 01O 21 5 ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃ 01O 21 6 ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי׃ 01O 21 7 ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו׃ 01O 21 8 ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק׃ 01O 21 9 ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק׃ 01O 21 10 ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק׃ 01O 21 11 וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃ 01O 21 12 ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃ 01O 21 13 וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃ 01O 21 14 וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃ 01O 21 15 ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם׃ 01O 21 16 ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך׃ 01O 21 17 וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם׃ 01O 21 18 קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו׃ 01O 21 19 ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער׃ 01O 21 20 ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃ 01O 21 21 וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים׃ 01O 21 22 ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה׃ 01O 21 23 ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה׃ 01O 21 24 ויאמר אברהם אנכי אשבע׃ 01O 21 25 והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃ 01O 21 26 ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃ 01O 21 27 ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃ 01O 21 28 ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן׃ 01O 21 29 ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃ 01O 21 30 ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת׃ 01O 21 31 על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃ 01O 21 32 ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים׃ 01O 21 33 ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם׃ 01O 21 34 ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃ 01O 22 1 ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני׃ 01O 22 2 ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך׃ 01O 22 3 וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים׃ 01O 22 4 ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק׃ 01O 22 5 ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם׃ 01O 22 6 ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו׃ 01O 22 7 ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה׃ 01O 22 8 ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו׃ 01O 22 9 ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים׃ 01O 22 10 וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו׃ 01O 22 11 ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני׃ 01O 22 12 ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני׃ 01O 22 13 וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו׃ 01O 22 14 ויקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה׃ 01O 22 15 ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים׃ 01O 22 16 ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך׃ 01O 22 17 כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו׃ 01O 22 18 והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי׃ 01O 22 19 וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע׃ 01O 22 20 ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור אחיך׃ 01O 22 21 את עוץ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם׃ 01O 22 22 ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל׃ 01O 22 23 ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם׃ 01O 22 24 ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה׃ 01O 23 1 ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה׃ 01O 23 2 ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה׃ 01O 23 3 ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר׃ 01O 23 4 גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני׃ 01O 23 5 ויענו בני חת את אברהם לאמר לו׃ 01O 23 6 שמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את מתך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך׃ 01O 23 7 ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת׃ 01O 23 8 וידבר אתם לאמר אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צחר׃ 01O 23 9 ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר׃ 01O 23 10 ועפרון ישב בתוך בני חת ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר׃ 01O 23 11 לא אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לך קבר מתך׃ 01O 23 12 וישתחו אברהם לפני עם הארץ׃ 01O 23 13 וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה׃ 01O 23 14 ויען עפרון את אברהם לאמר לו׃ 01O 23 15 אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת מתך קבר׃ 01O 23 16 וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר׃ 01O 23 17 ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבלו סביב׃ 01O 23 18 לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו׃ 01O 23 19 ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא הוא חברון בארץ כנען׃ 01O 23 20 ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחזת קבר מאת בני חת׃ 01O 24 1 ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל׃ 01O 24 2 ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי׃ 01O 24 3 ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו׃ 01O 24 4 כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק׃ 01O 24 5 ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם׃ 01O 24 6 ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה׃ 01O 24 7 יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם׃ 01O 24 8 ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה׃ 01O 24 9 וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה׃ 01O 24 10 ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור׃ 01O 24 11 ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת׃ 01O 24 12 ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם׃ 01O 24 13 הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים׃ 01O 24 14 והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני׃ 01O 24 15 ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה׃ 01O 24 16 והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל׃ 01O 24 17 וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך׃ 01O 24 18 ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו׃ 01O 24 19 ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת׃ 01O 24 20 ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו׃ 01O 24 21 והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא׃ 01O 24 22 ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם׃ 01O 24 23 ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין׃ 01O 24 24 ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור׃ 01O 24 25 ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון׃ 01O 24 26 ויקד האיש וישתחו ליהוה׃ 01O 24 27 ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני׃ 01O 24 28 ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה׃ 01O 24 29 ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין׃ 01O 24 30 ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין׃ 01O 24 31 ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים׃ 01O 24 32 ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו׃ 01O 24 33 ויישם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר׃ 01O 24 34 ויאמר עבד אברהם אנכי׃ 01O 24 35 ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים׃ 01O 24 36 ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו׃ 01O 24 37 וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו׃ 01O 24 38 אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני׃ 01O 24 39 ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי׃ 01O 24 40 ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי׃ 01O 24 41 אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי׃ 01O 24 42 ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה׃ 01O 24 43 הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך׃ 01O 24 44 ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני׃ 01O 24 45 אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא׃ 01O 24 46 ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה׃ 01O 24 47 ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה׃ 01O 24 48 ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו׃ 01O 24 49 ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל׃ 01O 24 50 ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב׃ 01O 24 51 הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה׃ 01O 24 52 ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה׃ 01O 24 53 ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה׃ 01O 24 54 ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני׃ 01O 24 55 ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך׃ 01O 24 56 ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני׃ 01O 24 57 ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה׃ 01O 24 58 ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך׃ 01O 24 59 וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו׃ 01O 24 60 ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו׃ 01O 24 61 ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך׃ 01O 24 62 ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב׃ 01O 24 63 ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים׃ 01O 24 64 ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל׃ 01O 24 65 ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס׃ 01O 24 66 ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה׃ 01O 24 67 ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו׃ 01O 25 1 ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה׃ 01O 25 2 ותלד לו את זמרן ואת יקשן ואת מדן ואת מדין ואת ישבק ואת שוח׃ 01O 25 3 ויקשן ילד את שבא ואת דדן ובני דדן היו אשורם ולטושים ולאמים׃ 01O 25 4 ובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה׃ 01O 25 5 ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק׃ 01O 25 6 ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם׃ 01O 25 7 ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים׃ 01O 25 8 ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל עמיו׃ 01O 25 9 ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה אל שדה עפרן בן צחר החתי אשר על פני ממרא׃ 01O 25 10 השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת שמה קבר אברהם ושרה אשתו׃ 01O 25 11 ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו וישב יצחק עם באר לחי ראי׃ 01O 25 12 ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם׃ 01O 25 13 ואלה שמות בני ישמעאל בשמתם לתולדתם בכר ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשם׃ 01O 25 14 ומשמע ודומה ומשא׃ 01O 25 15 חדד ותימא יטור נפיש וקדמה׃ 01O 25 16 אלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם שנים עשר נשיאם לאמתם׃ 01O 25 17 ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמיו׃ 01O 25 18 וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל׃ 01O 25 19 ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק׃ 01O 25 20 ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה׃ 01O 25 21 ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו׃ 01O 25 22 ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה׃ 01O 25 23 ויאמר יהוה לה שני גיים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר׃ 01O 25 24 וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה׃ 01O 25 25 ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו׃ 01O 25 26 ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם׃ 01O 25 27 ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים׃ 01O 25 28 ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב׃ 01O 25 29 ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף׃ 01O 25 30 ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום׃ 01O 25 31 ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי׃ 01O 25 32 ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה׃ 01O 25 33 ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב׃ 01O 25 34 ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה׃ 01O 26 1 ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה׃ 01O 26 2 וירא אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך׃ 01O 26 3 גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך׃ 01O 26 4 והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ׃ 01O 26 5 עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי׃ 01O 26 6 וישב יצחק בגרר׃ 01O 26 7 וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה היא׃ 01O 26 8 ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו׃ 01O 26 9 ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה׃ 01O 26 10 ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם׃ 01O 26 11 ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת׃ 01O 26 12 ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה׃ 01O 26 13 ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד׃ 01O 26 14 ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים׃ 01O 26 15 וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר׃ 01O 26 16 ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד׃ 01O 26 17 וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם׃ 01O 26 18 וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו׃ 01O 26 19 ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים׃ 01O 26 20 ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו׃ 01O 26 21 ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה׃ 01O 26 22 ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ׃ 01O 26 23 ויעל משם באר שבע׃ 01O 26 24 וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי׃ 01O 26 25 ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר׃ 01O 26 26 ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו׃ 01O 26 27 ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם׃ 01O 26 28 ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך׃ 01O 26 29 אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה׃ 01O 26 30 ויעש להם משתה ויאכלו וישתו׃ 01O 26 31 וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום׃ 01O 26 32 ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים׃ 01O 26 33 ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה׃ 01O 26 34 ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילן החתי׃ 01O 26 35 ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה׃ 01O 27 1 ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני׃ 01O 27 2 ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי׃ 01O 27 3 ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה׃ 01O 27 4 ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות׃ 01O 27 5 ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא׃ 01O 27 6 ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר׃ 01O 27 7 הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי׃ 01O 27 8 ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך׃ 01O 27 9 לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב׃ 01O 27 10 והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו׃ 01O 27 11 ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק׃ 01O 27 12 אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה׃ 01O 27 13 ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי׃ 01O 27 14 וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו׃ 01O 27 15 ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן׃ 01O 27 16 ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו׃ 01O 27 17 ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה׃ 01O 27 18 ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני׃ 01O 27 19 ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך׃ 01O 27 20 ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני׃ 01O 27 21 ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא׃ 01O 27 22 ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו׃ 01O 27 23 ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו׃ 01O 27 24 ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני׃ 01O 27 25 ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת׃ 01O 27 26 ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני׃ 01O 27 27 ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה׃ 01O 27 28 ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש׃ 01O 27 29 יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך׃ 01O 27 30 ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו׃ 01O 27 31 ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך׃ 01O 27 32 ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו׃ 01O 27 33 ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה׃ 01O 27 34 כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי׃ 01O 27 35 ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך׃ 01O 27 36 ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה׃ 01O 27 37 ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני׃ 01O 27 38 ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך׃ 01O 27 39 ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל׃ 01O 27 40 ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך׃ 01O 27 41 וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי׃ 01O 27 42 ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך׃ 01O 27 43 ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה׃ 01O 27 44 וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך׃ 01O 27 45 עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד׃ 01O 27 46 ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים׃ 01O 28 1 ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען׃ 01O 28 2 קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך׃ 01O 28 3 ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים׃ 01O 28 4 ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגריך אשר נתן אלהים לאברהם׃ 01O 28 5 וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו׃ 01O 28 6 וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת לו משם אשה בברכו אתו ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען׃ 01O 28 7 וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם׃ 01O 28 8 וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו׃ 01O 28 9 וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה׃ 01O 28 10 ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה׃ 01O 28 11 ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא׃ 01O 28 12 ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו׃ 01O 28 13 והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך׃ 01O 28 14 והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך׃ 01O 28 15 והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך׃ 01O 28 16 וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי׃ 01O 28 17 ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים׃ 01O 28 18 וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה׃ 01O 28 19 ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה׃ 01O 28 20 וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש׃ 01O 28 21 ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים׃ 01O 28 22 והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך׃ 01O 29 1 וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם׃ 01O 29 2 וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר׃ 01O 29 3 ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה׃ 01O 29 4 ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃ 01O 29 5 ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו׃ 01O 29 6 ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן׃ 01O 29 7 ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃ 01O 29 8 ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃ 01O 29 9 עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃ 01O 29 10 ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו׃ 01O 29 11 וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך׃ 01O 29 12 ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃ 01O 29 13 ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה׃ 01O 29 14 ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃ 01O 29 15 ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך׃ 01O 29 16 וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃ 01O 29 17 ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה׃ 01O 29 18 ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃ 01O 29 19 ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃ 01O 29 20 ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃ 01O 29 21 ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃ 01O 29 22 ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה׃ 01O 29 23 ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃ 01O 29 24 ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃ 01O 29 25 ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃ 01O 29 26 ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃ 01O 29 27 מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות׃ 01O 29 28 ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה׃ 01O 29 29 ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה׃ 01O 29 30 ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות׃ 01O 29 31 וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃ 01O 29 32 ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃ 01O 29 33 ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון׃ 01O 29 34 ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי׃ 01O 29 35 ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃ 01O 30 1 ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי׃ 01O 30 2 ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן׃ 01O 30 3 ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה׃ 01O 30 4 ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב׃ 01O 30 5 ותהר בלהה ותלד ליעקב בן׃ 01O 30 6 ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן׃ 01O 30 7 ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב׃ 01O 30 8 ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי׃ 01O 30 9 ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה׃ 01O 30 10 ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן׃ 01O 30 11 ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד׃ 01O 30 12 ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב׃ 01O 30 13 ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר׃ 01O 30 14 וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך׃ 01O 30 15 ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך׃ 01O 30 16 ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא׃ 01O 30 17 וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי׃ 01O 30 18 ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר׃ 01O 30 19 ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב׃ 01O 30 20 ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון׃ 01O 30 21 ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה׃ 01O 30 22 ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה׃ 01O 30 23 ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי׃ 01O 30 24 ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃ 01O 30 25 ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי׃ 01O 30 26 תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך׃ 01O 30 27 ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך׃ 01O 30 28 ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה׃ 01O 30 29 ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי׃ 01O 30 30 כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי׃ 01O 30 31 ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר׃ 01O 30 32 אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי׃ 01O 30 33 וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי׃ 01O 30 34 ויאמר לבן הן לו יהי כדברך׃ 01O 30 35 ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו׃ 01O 30 36 וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת׃ 01O 30 37 ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות׃ 01O 30 38 ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות׃ 01O 30 39 ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים׃ 01O 30 40 והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן׃ 01O 30 41 והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות׃ 01O 30 42 ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׃ 01O 30 43 ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים׃ 01O 31 1 וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה׃ 01O 31 2 וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום׃ 01O 31 3 ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך׃ 01O 31 4 וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו׃ 01O 31 5 ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי׃ 01O 31 6 ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן׃ 01O 31 7 ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי׃ 01O 31 8 אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים׃ 01O 31 9 ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי׃ 01O 31 10 ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים׃ 01O 31 11 ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני׃ 01O 31 12 ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך׃ 01O 31 13 אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך׃ 01O 31 14 ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו׃ 01O 31 15 הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו׃ 01O 31 16 כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה׃ 01O 31 17 ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים׃ 01O 31 18 וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען׃ 01O 31 19 ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה׃ 01O 31 20 ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא׃ 01O 31 21 ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד׃ 01O 31 22 ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב׃ 01O 31 23 ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד׃ 01O 31 24 ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע׃ 01O 31 25 וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד׃ 01O 31 26 ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב׃ 01O 31 27 למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור׃ 01O 31 28 ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו׃ 01O 31 29 יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע׃ 01O 31 30 ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי׃ 01O 31 31 ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי׃ 01O 31 32 עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם׃ 01O 31 33 ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל׃ 01O 31 34 ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא׃ 01O 31 35 ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים׃ 01O 31 36 ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי׃ 01O 31 37 כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו׃ 01O 31 38 זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי׃ 01O 31 39 טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה׃ 01O 31 40 הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני׃ 01O 31 41 זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים׃ 01O 31 42 לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש׃ 01O 31 43 ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו׃ 01O 31 44 ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך׃ 01O 31 45 ויקח יעקב אבן וירימה מצבה׃ 01O 31 46 ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל׃ 01O 31 47 ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד׃ 01O 31 48 ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד׃ 01O 31 49 והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו׃ 01O 31 50 אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך׃ 01O 31 51 ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך׃ 01O 31 52 עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה׃ 01O 31 53 אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק׃ 01O 31 54 ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר׃ 01O 31 55 וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו׃ 01O 32 1 ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים׃ 01O 32 2 ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים׃ 01O 32 3 וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום׃ 01O 32 4 ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה׃ 01O 32 5 ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך׃ 01O 32 6 וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו׃ 01O 32 7 ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות׃ 01O 32 8 ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה׃ 01O 32 9 ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך׃ 01O 32 10 קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות׃ 01O 32 11 הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים׃ 01O 32 12 ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב׃ 01O 32 13 וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו׃ 01O 32 14 עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים׃ 01O 32 15 גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה׃ 01O 32 16 ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר׃ 01O 32 17 ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך׃ 01O 32 18 ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו׃ 01O 32 19 ויצו גם את השני גם את השלישי גם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו׃ 01O 32 20 ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני׃ 01O 32 21 ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה׃ 01O 32 22 ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק׃ 01O 32 23 ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו׃ 01O 32 24 ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר׃ 01O 32 25 וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו׃ 01O 32 26 ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני׃ 01O 32 27 ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב׃ 01O 32 28 ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל׃ 01O 32 29 וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם׃ 01O 32 30 ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי׃ 01O 32 31 ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו׃ 01O 32 32 על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה׃ 01O 33 1 וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות׃ 01O 33 2 וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשנה ואת לאה וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים׃ 01O 33 3 והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו׃ 01O 33 4 וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו׃ 01O 33 5 וישא את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך ויאמר הילדים אשר חנן אלהים את עבדך׃ 01O 33 6 ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין׃ 01O 33 7 ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו׃ 01O 33 8 ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא חן בעיני אדני׃ 01O 33 9 ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לך אשר לך׃ 01O 33 10 ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלהים ותרצני׃ 01O 33 11 קח נא את ברכתי אשר הבאת לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח׃ 01O 33 12 ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך׃ 01O 33 13 ויאמר אליו אדני ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן׃ 01O 33 14 יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה׃ 01O 33 15 ויאמר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני אדני׃ 01O 33 16 וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה׃ 01O 33 17 ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות׃ 01O 33 18 ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר׃ 01O 33 19 ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה׃ 01O 33 20 ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל׃ 01O 34 1 ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ׃ 01O 34 2 וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה׃ 01O 34 3 ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער׃ 01O 34 4 ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה׃ 01O 34 5 ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם׃ 01O 34 6 ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו׃ 01O 34 7 ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה׃ 01O 34 8 וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה׃ 01O 34 9 והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם׃ 01O 34 10 ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה׃ 01O 34 11 ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן׃